כיום קיימת התפכחות מרעיון הסיבים, כולל אמירה חדשה הגורסת כי כבלי הנחושת הם לתמיד. להגיע עם סיב עד כל בניין זה בסדר, אבל העלויות הגבוהות של פרישת סיבים הן בתוך הבניינים עצמם.
העלות המוערכת היא 1,500-3,500שקל לדירה בודדת - וזה חסם גדול מאוד. רשת הנחושת כבר קיימת, ולטווחים קצרים אפשר להעביר עליה מהירויות גבוהות מאוד.
לאחרונה התברר כי החלפת כל התשתיות באירופה תארך 40–50 שנה. "חברות בגרמניה, בבלגיה ובהולנד שכבר התחילו פרויקט סיבים, הבינו שצריך לספק ללקוחות את הדרישה המיידית לגידול בקצבים.
בעקבות כך הן החלו לפתח טכנולוגיות מגשרות.
ה–ADSL סיפק מהירויות של 8–10 מגה־ביט לשנייה, אחר כך הגיעה הטכנולוגיה של VDSL, שיכולה להגיע ל–40–50 מגה־ביט.
הדור הבא הוא טכנולוגיה בשם וקטורינג, שניתן להגיע עמה למהירות של 100 מגה־ביט. הווקטורינג היא השלב הבא של שדרוג יכולות הנחושת לקראת המעבר לסיבים אופטיים באופן מלא.
"100 מגה הוא מספר הזהב", לפחות בטווח הקצר. "VDSL היא טכנולוגיה בת יותר משש שנים, והווקטורינג היא הקפיצה הבאה - מעין אבולציה שבאמצעותה אפשר לספק 100 מגה.
